הסלון מהדהד ואתם מדברים בקול רם מדי, בלי לשים לב

בקצרה: הד בסלון נוצר מצירוף של משטחים קשים וחלל פתוח, והוא גורם לכולם להרים את הקול ולהתעייף מהר. הפתרון אינו שיפוץ אלא הוספת שלושה עד ארבעה משטחים רכים בגדלים הנכונים, בעיקר שטיח, וילון כבד וריפוד.

אתם יושבים בסלון, הטלוויזיה בעוצמה 22, והאורחים מבקשים להנמיך כדי לשמוע אחד את השני. לא הטלוויזיה אשמה.

קראו גם: המנורה היפה בסלון לא תציל חדר עם תאורה שטוחה · הרהיט הכי יפה בחנות עלול להיות הטעות הכי יקרה בסלון שלכם · תולים וילון בדיוק בגובה החלון? ככה מקטינים את החדר

למה דווקא הבית החדש רועש יותר

דירות שנבנו בעשור האחרון בנויות מבטון, קרמיקה, זכוכית גדולה ומטבח פתוח לסלון. כל אחד מהמשטחים האלה מחזיר בין 95 ל-99 אחוז מהאנרגיה הקולית שפוגעת בו. הצליל חוזר מהקיר לתקרה ובחזרה עשרות פעמים לפני שהוא דועך, וזה מה שנקרא זמן הדהוד.

בחלל מגורים נוח זמן ההדהוד עומד על 0.4 עד 0.6 שניות. בסלון ישראלי טיפוסי עם רצפת גרניט פורצלן, בלי שטיח ובלי וילונות, הוא מגיע ל-1.2 שניות ומעלה. ההבדל נשמע כמו חדר מדרגות.

כמה שטח רך צריך בפועל

הכלל המעשי פשוט: בערך 20 עד 25 אחוז משטח הרצפה והקירות צריך להיות משטח סופג. זה נשמע הרבה, ובפועל שטיח גדול אחד עושה כמעט חצי מהעבודה.

אלמנט	שטח סופג משוער	יעילות בתדרים בינוניים
שטיח 3×4 מ' עם תשתית	12 מ"ר	גבוהה
וילון כבד מקופל פי 2	6 עד 9 מ"ר	גבוהה
ספה מרופדת בבד	5 עד 7 מ"ר	בינונית
ספרייה מלאה בספרים	4 מ"ר	בינונית, מפזרת
ספה בריפוד עור	1 עד 2 מ"ר	נמוכה

שימו לב לשורה האחרונה. עור נראה מצוין ומחזיר קול כמעט כמו קיר, ולכן סלון עם ספת עור וגרניט פורצלן יהיה רועש גם כשהוא מלא ברהיטים.

ארבעה מהלכים לפי סדר יעילות

• שטיח גדול שמכסה לפחות את אזור הישיבה, עם תשתית לבד מתחתיו שמכפילה את הספיגה
• וילון בד כבד מקיר לקיר, בקיפול של פי שניים מרוחב החלון לפחות
• כרית נוי או שתיים וכיסוי בד על ספה קשיחה
• ספרייה פתוחה על הקיר שמול מקור הרעש, הספרים מפזרים במקום להחזיר
• לוחות אקוסטיים מבד על קיר אחד, רק אם שלושת הקודמים לא הספיקו

שטיח קטן מדי לא יעשה את העבודה. הוא גם מקטין ויזואלית את החדר, וזו הסיבה ששטיח בגודל לא נכון פוגע פעמיים.

אותו היגיון חל על הוילון. תלייה נמוכה וצמודה למסגרת נותנת פחות בד, פחות ספיגה ופרופורציה גרועה, ולכן גובה תליית הווילון משנה גם את האקוסטיקה.

המטבח הפתוח מכפיל את הבעיה

מטבח שנפתח לסלון מוסיף לחלל עשרות מטרים של ארונות מלוכים, משטחי קוורץ וחיפוי קרמיקה, וכולם מחזירים קול. במקביל נכנסים לחלל מקורות רעש קבועים: מנדף, מדיח כלים, מקרר. רעש רקע של 45 דציבל מאלץ את המדברים לעלות ל-60 ומעלה, ומשם זה מטפס.

אפשר לצמצם את זה בלי לסגור את המטבח. פדי לבד דביקים בתחתית ארונות העליונים, משטח אחסון פתוח עם סלים במקום דלתות זכוכית, ושטיחון מטבח באזור ההליכה מורידים ביחד כ-0.2 שנייה מזמן ההדהוד.

מה לא לעשות

קרטוני ביצים על הקיר הם מיתוס שנדד מהאינטרנט. הם דקים מכדי לספוג תדרים בינוניים, והם דליקים. ספוג נוי דק בעובי 2 סנטימטר סופג רק תדרים גבוהים ומשאיר את הבומבום של הדיבור בדיוק איפה שהיה.

גם בחירת ריפוד נכונה שווה יותר מכל אביזר אקוסטי, ולכן כדאי לזכור שהרהיט שנראה מושלם בחנות מתנהג אחרת בבית, גם מבחינת הצליל.

העקרונות הפיזיקליים של ספיגה, החזרה ופיזור מתוארים בערך אקוסטיקה בוויקיפדיה.

מחר בערב עמדו במרכז הסלון ומחאו כף חזק פעם אחת. אם שמעתם זנב צליל שנמשך יותר משנייה, קנו שטיח גדול לפני כל דבר אחר.